מניעת הטרדה מאיימת

המומחית לדיני משפחה וירושה, עו"ד אודליה אלטמן, מסבירה כיצד ניתן להתמודד עם הצקות והטרדות שאינן מגיעות לידי אלימות פיזית של ממש. 

החוק למניעת אלימות במשפחה, מסבירה עו"ד אלטמן, כשמו כן הוא, נועד למנוע אלימות בין קרובי משפחה, התעללות נפשית, וכן איומים בתקיפה או תקיפה מינית. לעומתו, החוק למניעת הטרדה מאיימת מאפשר להוציא צווים גם נגד מכר, חבר לשעבר, או אדם זר, שאין לו קרבת משפחה אלינו.

האקס שלך לא מוכן לוותר עליך בשום פנים ואופן? הוטרדת מינית? ישנו אדם מטריד שמפציץ אותך בטלפונים, סמסים או אי-מיילים? מישהו עוקב אחריך? מצלם אותך?עו"ד אודליה אלטמן מתארת להלן  את האמצעים המשפטיים העומדים לרשותנו על מנת להגן על עצמנו מהטרדות והצקות, לרבות צווי מניעה, צווי הגנה, צווי הרחקה וצווים למניעת הטרדה מאיימת.

אישה המגישה תביעת מזונות נגד בעלה, עבורה או עבור ילדיה, יכולה לכלול במסגרתה עתירה לצו מניעה המרחיק את הבעל מן הבית, וזאת אפילו אם הבית הזה שייך לבעל, ולו בלבד. כך האישה חוסכת לעצמה פתיחת תיק תביעה נוסף נפרד, הכרוך בעלויות נוספות בגין אגרת בימ"ש ושכ"ט עו"ד. עילת תביעה כזו מכונה "מדור שקט ושליו", והיא חלק מזכותם של האישה והילדים למדור. המדור הוא בעצם אחד מרכיבי המזונות, רכיב שמחובתו של הבעל- האב לספקו לאשתו ולילדיו.

צווי מניעה והגנה הם תמיד מוגבלים בזמן, בדרך כלל מספר חודשים בלבד, כאשר הם נבחנים מחדש לאחר תקופה מסוימת, ולא יחודשו או יוארך תוקפם אם לא קרה אירוע חדש של אלימות או של איומים. לכן, פיתרון של קבע לשם הפרדת המגורים בין הבעל לאישה במקרה של אלימות יימצא רק בתביעה לפירוק השיתוף, כלומר למכירת הבית המשותף. אין עילות הגנה כנגד תביעה לפירוק השיתוף במקרקעין, למעט פסיקת מדור ספציפי בבית הדין הרבני, ולכן הזכייה בה היא כמעט וודאית. כאשר מוגשת תביעה לפירוק השיתוף, ביהמ"ש מורה על מכירת הבית. אם אחד מבני הזוג מתנגד למכירה, מסרב לחתום או מסרב לפנות את הבית, בית המשפט ימנה כונס נכסים, אשר יכול לחתום בשם בעלי הדירה, וכן לפנות כל אדם החוצה מן הדירה. בטרם מכירה תתקבל חוות דעת שמאי לגבי שווי הנכס. 

לעתים קרובות מושמעת ביקורת על כך שמשטרת ישראל מתקשה להעניק מענה ראוי לתלונות בגין הטרדה שאינה עולה כדי אלימות פיזית או הטרדה מינית של ממש. באופן טבעי, המשטרה אינה הגורם הנכון ע"מ להכריע בסכסוכים משפחתיים ואישיים, המהווים בדרך כלל רק פן אחד במלחמת גירושין המתנהלת בכמה וכמה חזיתות בו-זמנית, אלא הגורם הנכון הינו בית המשפט. עו"ד אודליה אלטמן מפרטת את הדרכים בהן ניתן לנקוט על מנת להילחם בתופעה. 

כשעסקינן בצווי הגנה, צווי מניעה וצווים למניעת הטרדה מאיימת, עו"ד אלטמן מפרטת כי מדובר בהליכים משפטיים מהירים וזולים, לעתים אף פטורים כליל מאגרה, וכי ניתן לקבל צו במעמד צד אחד, ללא שמיעת הצד הנתבע. במקרים של טענה להתעללות נפשית, להבדיל מאלימות גופנית, לא יינתן צו הגנה אקס-פרטה, אלא רק לאחר שמיעת שני הצדדים. לאחר שכבר קיים צו שיפוטי, המשטרה תתערב ותסייע באכיפתו.

האם ניתן לקבל צו הרחקה נגד אדם שנוהג באלימות נפשית, ולא פיזית? מה ניתן לעשות אם מישהו שולח לך מכתבים ופרחים ללא הפסקה, ואינך מעוניינת בכך? עו"ד אודליה אלטמן מתארת מקרים יוצאי דופן בהם ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת: למשל במקרה של אדם שהניח בתיבת הדואר של בחורה שלא הכירה אותו את תעודת הזהות שלו עצמו, יחד עם כרטיס של היחידה לפיקוח על עברייני מין. עו"ד אלטמן מתארת מקרה נוסף, בו אדם זר צילם בחורה בבריכה, הגדיל את התמונה לגודל של כרזה (פוסטר) ושלח אותה להוריה. אין ספק כי מעשים כאלה הינם מפחידים, מאיימים ומטרידים, ומצדיקים הוצאת צו שיפוטי.  

גם עישון פאסיבי יכול להרוג. בעלך מעשן בבית וזה מוציא אותך מדעתך? עו"ד אודליה אלטמן מספרת על מקרה בו הצליחה לקבל צו בית משפט שאוסר על הבעל לעשן בתוך בית המגורים המשותף לו ולאשתו, למעט בחדר העבודה שלו, מאחורי דלת סגורה. במקרה אחר, הוציאה עו"ד אלטמן צו בשם בעל, שאסר על אשתו להדליק את האור והטלוויזיה או להשמיע מוסיקה בשעות הלילה בחדר השינה המשותף שלהם. בטרם מתן הצו, האישה נהגה למרר את חייו של הבעל, בתקווה שבסופו של דבר יימאס לו, והוא יעזוב את הבית ויותירו לשימושה בלבד.

בתקדים אחר, שלא התפרסם, נדחתה תביעתה של אישה לאסור על בעלה להדליק את המזגן בחדר השינה המשותף... בית המשפט קבע כי בארץ חמה כמו שלנו, שינה ללא מזגן בקיץ מהווה בפני עצמה התעללות חמורה, ויעץ לאישה להתכסות בשמיכת פוך.

צו למניעת הטרדה מאיימת הינו סעד נפוץ מאד גם בסכסוכי שכנים. עו"ד אודליה אלטמן מתארת מקרה בו ניתן לבקשת אדם מבוגר צו מניעה נגד ילדי השכנים, כדי שלא ישחקו כדורגל בחצר הבית, ויפריעו למנוחתו. צווים דומים ניתנו כנגד שכנים שפיזרו אשפה על מדרגות ובמסדרונות הבית המשותף, שכנים ששפכו מים על דיירים בקומות נמוכות מהם, ושכן שזימר בקולי קולות שירים מעליבים אודות רעייתו המנוחה של שכנו. תמיד כדאי לתעד, קרי לצלם, להסריט ולהקליט את המעשים המטרידים אותנו, על מנת להוכיחם בנקל בבית המשפט, וכך לקבל גם פיצוי כספי. במקרה האחרון השכיל הקורבן הנבון לצלם ולהקליט את "הקונצרט", וכך זכה גם בפיצוי כספי. 

עו"ד אלטמן מספרת על מקרה של בעל שהיה שרוי בהליכי גירושין,אשר בעצת עורך-דינו, עו"ד ידוע ומפורסם, גנב לאשתו נעל אחת מכל זוג נעליים, ולאותה אישה היו לה עשרות זוגות נעליים, כמעט כמו לאימלדה מרכוס. למרבה הצער, בית המשפט גילה אוזלת יד, ולא הצליח לסייע לה בהשבתן של נעליה במשך חודשים ארוכים. האישה נאלצה להתייצב בדיון הראשון בבית המשפט כשהיא נועלת לרגליה כפכפים...

גם אחרי הגירושין, אבא הוא לא כספומט

גבר שנקלע להליכי גירושין, לא רק חובות יש לו, אלא גם זכויות. האב איננו בבחינת כספומט. כשם שהאב חייב לפרנס את ילדיו, ולשלם להם תשלומי מזונות כל עוד שהם קטינים, כך הוא זכאי לקיים איתם קשר של הסדרי ראיה וביקורים.

כידוע, דיני המזונות החלים על יהודים בישראל לקוחים מן ההלכה הדתית. בהלכה קיים מונח של "בן סרבן", או "בן מרדן", והכוונה לצאצא אשר אינו מכבד את אביו. על פי הדין, ילד או ילדה המסרבים להיפגש עם אביהם, אינם ראויים לקבל מזונות ממנו, וניתן להפחית או אף לבטל כליל את דמי המזונות אשר האב חייב לשלם לאותם ילד או ילדה. לצורך זה אין נפקא מינא אם המזונות נקבעו בפסק דין של בית המשפט, או בהסכמה, במסגרת הסכם גירושין. 

כה אמר בית המשפט העליון: "מעיקר הדין אין במשפט העברי חיוב מוחלט לזון ילדים מעל גיל שש. העובדה שאין מדובר בחיוב מוחלט, והעובדה שהוא תלוי גם בהתנהגות הילדים, משקפת תפיסות ערכיות בדבר מערכת היחסים בין הורים לילדיהם, לפיה ילדים אינם אחראים להתנהגות הוריהם במהלך גירושין ולא לתוצאות הנגרמות כתוצאה מההליך, אך גם "אב איננו 'כספומט' " המנפיק כספים מבלי לשאול שאלות וללא קשר להתנהגות ילדיו. הכלל הוא כי קיימת אחריות למזונות קטינים ונקיטת צעדים להפחתת מזונות או לשלילתם בשל מרדנות וסרבנות קשר תבוא במשורה".

לא בכל מקרה יופחתו המזונות המגיעים לילדים מרדנים או יבוטלו. ראשית, כאשר מדובר בילדים רכים בשנים, אשר אינם מסוגלים לגבש דעה משל עצמם, אין להעניש אותם על ניתוק קשר עם האב. במקרה של פעוטות, האחריות לקיום הסדרי הראיה עם האב מוטלת על כתפיה של האם, בהנחה שהיא המשמורנית. עליה להכין את הקטינים ולמוסרם לאב לצורך הביקור. אסור לה להסית או להמריד אותם. הפיתרון הנכון לאב אשר גרושתו או פרודתו אינה דואגת לקיום הביקורים, או אף מחבלת בהם, הינו להגיש נגדה בקשה לפי פקודת ביזיון בית-המשפט, ולעתור להטיל עליה מאסר או קנס עד שתציית ותדאג לקיום הביקורים של האב עם ילדיהם המשותפים. יצוין כי מדובר בקנס בעל גוון מעין פלילי, המשולם לקופת המדינה, ולא לכיסו של האב התובע. 

במקרים קיצוניים, בהם אף סנקציה אינה פועלת את פעולתה, והאם עומדת במריה חרף כל האזהרות, וממשיכה להסית את הילדים נגד אביהם ולטרפד את הביקורים, אזי מומלץ לאב לעתור לקבלת המשמורת על הילדים לידיו, ולאו דווקא לפגוע במזונותיהם. כיום, לאחר קבלת מסקנות ועדת שניט, הכוללות המלצה לבטל את "חזקת הגיל הרך", ישנה נטייה חזקה של השופטים בבתי המשפט לענייני משפחה להורות על משמורת משותפת, ולאבות קל הרבה יותר מבעבר לקבל אפילו משמורת בלעדית על ילדיהם, לרבות לגבי ילדים רכים בשנים או לגבי בנות.  

שנית, גם כאשר מדובר בילדים אשר עמדו על דעתם, והמניעה והסירוב לקיום קשר עם אביהם נובעים מהם עצמם, ולא מן האם, עדיין בית המשפט יבחן אם האב אינו האשם באי-קיום הביקורים, לפני שיגרע ממזונות הילדים. 

פסיקה ענפה גורסת כי מעל גיל 15 שנים לא ישולמו מזונות כלל לילד או ילדה שאינם מכבדים את אביהם. כך למשל, בפסק דין לגבי ילד סרבן בן 14 וחצי שנים, המזונות הופחתו, ונקבע כי עם הגיעו לגיל 15 שנה, המזונות יבוטלו כליל, אם עדיין לא יחדש את הקשר עם אביו.  

ישנה גם פסיקה המצדדת בשלילה מוחלטת וגורפת של מזונות ילדים מרדנים צעירים יותר, אשר הגיעו רק לגיל מצוות, 12 שנים לבת ו-13 שנים לבן, ואפילו שלילת מזונות רטרואקטיבית (!), עבור הזמן שחלף בין בת או בר המצווה לבין הגשת התביעה. נדיר להיתקל בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה בביטול מזונות שכבר שולמו, נאכלו ונצרכו, וניתן למצוא גם פסיקה סותרת, לפיה אין לבטל את המזונות למפרע, אלא רק מיום הגשת התביעה ולהבא.  

בתקדים שעסק בילדים סרבני קשר בני 15 שנה, למרות בגרותם היחסית, לא בוטלו מזונותיהם, ונקבע כי כך הוא בשל סכומם הנמוך ממילא. לעומת זאת, ביהמ"ש החליט להטיל על האם לשלם לאב פיצויי נזיקין בשל אי קיום הביקורים, אך רק בסכום של 15,000 ₪. ביהמ"ש העריך אמנם את הפיצויים המגיעים לאב בסכום של 20,000 ₪, אך כיון שהוכח שגם לאב היה אשם תורם בכך שהסדרי הראיה לא התבצעו כסדרם, וביהמ"ש פסק כי יש להפחית 5,000 ₪ מן הפיצוי, ולכן פסק לבסוף רק  15,000 ₪, ולא 20,000 ₪.

לאחרונה, ניתן פסק דין ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בראשון-לציון, ע"י כבוד השופטת אסתר שטיין, אשר קבע כי האב יפקיד את מזונות בתו, שהינה בשנות העשרה לחייה, בתכנית חיסכון שתנוהל ע"י עורך-דינו, ולא יעבירם לידי האם, וזאת למעט במקרה שהיא ואימה תסכמנה להשתתף בטיפול משפחתי. זאת, לאחר שנים בהן סירבה הבת בעקשנות להיפגש עם האב, וזאת חרף כל ניסיונותיו לחדש את הקשר עימה. באותו עניין נוסתה קודם לכן הטלת קנסות על האם,  בשיעור שבין 500 ל-1,000 ₪  בגין כל ביקור אליו לא תביא את הילדה, אך לשכת ההוצאה לפועל לא הצליחה לבצע את ההחלטה. ביהמ"ש קבע כי בעתיד יישקל ביטול המזונות כליל. 

בתקדים אחר סירב ביהמ"ש לבטל מזונות ילדה בכתה ו', אשר סירבה לפגוש באביה, הן בשל גילה הצעיר יחסית, והן בשל כך שגם בטרם קביעת המזונות הללו, שנקבעו במסגרת הסכם הגירושין בין ההורים, הקטינה סירבה לפגוש באביה, ולפיכך לא חל כל שינוי נסיבות עובדתי מהותי בנושא זה מאז קביעת המזונות. 

לגבי אב שאינו רוצה לנקוט בצעד של תביעה להפחתת המזונות, יצוין כי קיימת אפשרות אחרת: לנסות לאכוף את ביצוע הסדרי הראיה דרך לשכת ההוצאה לפועל, אשר נעזרת בפקידות סעד לשם קיום המפגש מבחינה פיזית-טכנית. ככל שהילדים גדולים יותר, ומסרבים בתוקף להגיע למפגש עם האב, כך קשה יותר להיעזר במנגנון זה. 

עיקרון העל העובר כחוט השני בפסיקת בתי המשפט הוא "עיקרון טובת הילד". בתי המשפט ערים לכך כי ישנם אבות אשר הקשר עימם - לא רק שלא יועיל לילדיהם במאומה, אלא שהוא אף עלול להזיק להם, ולסכן את שלומם הנפשי, את שלמות גופם או אפילו את חייהם. לכן קבעו בתי המשפט כי לא יבוטלו מזונות קטינים סרבני קשר מקום שהקשר עם האב בבירור איננו לטובתם. בית המשפט נוהג להסתמך על תסקירי סעד ועל חוות דעת של פסיכולוגים על מנת לברר אם הקשר עם האב הוא לטובת הקטינים, ומי הוא לאמתו של דבר האשם בניתוקו של הקשר. ביהמ"ש נוהג לבדוק היטב האם האב עשה מאמצים כנים לחדש את הקשר עם צאצאיו, או שהוא רק מנסה להשתמט מתשלום דמי המזונות. 

יתכן שלגבי שני אחים סרבני קשר יופחתו סכומי מזונות שונים לכל אחד מהם, כאשר הסכום שיופחת עבור כל אחד מהם תלוי מחד בגילו ומאידך בחומרת התנהגותו. כן יתכן כי מזונות אחד האחים יבוטלו לחלוטין, בעוד שמזונותיו של האחר רק יוקטנו. 

מעל לכל, מטרתו של ביהמ"ש היא לחדש את הקשר בין הילדים לבין האב, ולא להעניש את הילדים ולדון אותם לחרפת רעב. לעתים, תתבצע יותר מאשר הפחתה אחת של גובה המזונות, וכך באופן הדרגתי מנסה ביהמ"ש להשיג את המטרה של שיקום הקשר. ניתן להגיש יותר מתביעה אחת להפחתת מזונות, וזאת גם אם התביעה הראשונה התקבלה, קרי האב זכה בה.

זכויות הגבר במהלך הגירושין | עו"ד אודליה אלטמן

עו"ד אודליה אלטמן מסבירה כיצד צמצום תזרים המזומנים על ידי גבר שנקלע להליכי גירושין יכול לסייע לו בשני אופנים – ראשית, הדבר ימנע מהאישה לנפח באופן מלאכותי את צרכי הבית והמשפחה לקראת תביעת מזונות, ושנית – זה ימנע ממנה לשכור את העו"ד הכי טוב שניתן לשכור במיטב כספו של הבעל. עו"ד אלטמן הינה עו"ד העוסקת בתחום דיני המשפחה בכלל, ובתביעות גירושין בפרט. וכמו כן בדיני ירושות וצוואות. כיצד אלטמן מציעה "לסגור את הברז"? למשל על ידי צמצום תקרת האשראי בבנק, הפיכת החשבון לטעון שתי חתימות או אף סגירתו, ועוד. כדי להתכונן לתביעת מזונות, לגברים בעלי עסק עצמאי עו"ד אלטמן ממליצה להמעיט בהכנסות, ולהרבות בהוצאות, הלוואות והתחייבויות. זה דומה מעט, מסבירה עו"ד אלטמן, לתכנון מס שמבצע עצמאי לקראת סוף שנת המס. לשכירים מומלץ ע"י עו"ד אלטמן שלא להרבות בשעות נוספות, ולא להרחיב את היקף המשרה שלהם, וזאת עד חלוף הליכי הגירושין.  ככל שיש לעסק יותר חובות, כך האישה פחות תרצה לתבוע מחצית ממנו בעת הגירושין. מוטב להפסיד מעט רווחים בטווח הקצר, מאשר להתחלק בעסק ולאבד כך את מחציתו.

עו"ד אודליה אלטמן מתארחת בדיון בנושא ידועים בציבור

עו"ד אודליה אלטמן מתייחסת להצעת חוק שמטרתה להטיל עונש מאסר בן חמש שנים על מי שינהל שתי מערכות יחסים של ידועים בציבור, או יותר, ומעירה כי אין דרך יעילה לחדור לרשות הפרט ולאכוף חוק כזה, בהעדר מרשם של ידועים בציבור. עו"ד אלטמן סבורה כי לא ראוי להתערב בחופש הפרט, ולאסור על אנשים בוגרים לחיות באופן שאינו מסורתי. הצעת חוק זו, של חברת הכנסת ציפי חוטובלי, מכוונת בעיקר למגזר הבדואי, ולמקרים חריגים כגון זה של גואל רצון. עו"ד אודליה אלטמן הינה משפטנית העוסקת מאז שנת 1990 בתחום הגירושין בפרט, ובתחום דיני המשפחה בכלל. עו"ד אלטמן מציינת כי בישראל קיימים מקרים של ריבוי בני זוג ברשות החוק. עו"ד אלטמן מפרטת כי בית הדין הרבני מוסמך להתיר לגבר ליהודי מסורב גט לשאת אישה שנייה מבלי להתגרש מאשתו, מבלי שיואשם בעברה פוליגמיה (ריבוי נישואין), שהינה עברה פלילית שדינה מאסר.  הליך כזה נקרא "היתר נישואין". נשים אינן יכולות לקבל היתר דומה, ולכן אם אינן יכולות לקבל גט מן הבעל לו נישאו, כיון שזה נעלם או ברח מהארץ, או פשוט מסרב להתגרש מהן, הן תישארנה עגונות.  

המלצות עו"ד אודליה אלטמן בנושא חלוקת הרכוש בגירושין

בקטע הווידיאו המצורף, הלקוח מן התכנית "איזה יופי" של ערוץ 10, התארחה עו"ד אודליה אלטמן, אשר עוסקת בתחום הגירושין, ושמשרדה דורג במקום הרביעי בארץ בתחום זה. עו"ד אלטמן נדרשה בפירוט לנושא העקרונות המשפטיים בתחום יחסי הממון בין בני הזוג, ובפרט לסוגיית חלוקת הרכוש המשותף עם סיום הנישואין. עו"ד אלטמן הבהירה כי אין מדובר על חלוקת הפלוס בלבד, כלומר הנכסים, הזכויות והכספים. גם המינוס, דהיינו ההלוואות, החובות והשעבודים מתחלקים בין בני הזוג בעת פרידתם. עו"ד אלטמן מוסיפה ועונה לשאלתו של השחקן שרון אלכסנדר, שהתארח בתכנית, כי גם אם רעייתו לא תרמה לגידול בכושר ההשתכרות שלו, כגון למשל שמימנה לו את לימודי המשחק, אלא רק טיפלה בילדים ודאגה לבית, ואף אם האישה לא עבדה מחוץ לבית, עדיין היא זכאית לחלק מהכנסותיו העתידיות של הבעל, ובלבד שמקצועו נרכש או שעסקו הוקם בתקופת הנישואין, או במקרה שלו – שקריירת המשחק שלו החלה בזמן הנישואין.  

עו"ד אודליה אלטמן | מהי הטרדה מאיימת וכיצד מונעים אותה?

צו למניעת הטרדה מאיימת נפוץ מאד גם בסכסוכי שכנים. עורכת הדין לדיני משפחה, ירושה וגירושין, אודליה אלטמן, מתארת מקרה בו ניתן צו מניעה נגד ילדי השכנים, כדי שלא ישחקו כדורגל בחצר ויפריעו למנוחת שכניהם. עו"ד אלטמן מספרת על מקרה של בעל בהליכי גירושין, שגנב לאשתו נעל אחת מכל זוג נעליים, והיו לה עשרות זוגות נעליים, וכיצד בית המשפט גילה אזלת יד ולא סייע לה בהשבתן במשך חודשים ארוכים.

אודליה אלטמן: איך אפשר לפתוח מחדש את הסכם הגירושין?

אודליה אלטמן מסבירה מה זה "צוואה מחיים"

התרבות המקרים שבהם חולים כרוניים במצב סופני ביקשו לשים קץ לסבלם באמצעות פרידה יזומה מהחיים, ונאלצו להגיש לשם כך תביעות לבית המשפט, אשר לא תמיד התקבלו,  הביאה לחקיקת חוק "החולה הנוטה למות" בשנת 2005. עו"ד אודליה אלטמן העוסקת בדיני צוואות וירושה, מסבירה כי מדובר בחוק שמפרט כיצד למנוע מצב שבו חולה סופני, ללא הכרה ומונשם, ישאר במצב נוראי כזה שנים, ולא ניתן יהיה לנתק אותו מהמכשירים או לחדול מלהעניק לו טיפולים רפואיים מאריכי חיים.

עו"ד אלטמן מציינת שיש לחתום על טופס מסמך רשמי של "הנחיות רפואיות מקדימות" שמחזיק 9 עמודים ושבאמצעותו ניתן להבטיח כי ברגע שמצבו של החולה שבנדון יתדרדר לנקודת האל –חזור, שתוגדר מראש, ניתן יהיה להימנע מהארכת חייו, הכול בהתאם ל"צוואה מחיים" בכתב שהוא השאיר. חשוב מאד לוודא כי כל המסמכים הוכנו כראוי, וכי ההליכים שנקבעו בחוק אכן בוצעו כדת וכדין, ולשם כך נחוץ לקבל יעוץ משפטי.

בנוסף ניתן למנות לפי החוק מיופה כוח שיחליט בשמנו על קבלת או מניעת טיפולים מאריכי חיים, היה ונאבד את כשירותנו ונימצא במצב של חוסר הכרה.

עו"ד אודליה אלטמן על מתן תרומת זרע

הרצון העז להפוך לאם,  גם ללא בן זוג, מביא לביקוש גדול לתרומות זרע. אלא שהדין מחייב שתרומת זרע תהיה אנונימית, כך שזהות האב לא תיוודע לאם המיועדת. מי שמעוניינת בתרומת זרע מגבר שזהותו ידועה חייבת לקבל הסכמתו, ואם הוא כבר נפטר, אז רק אלמנתו או בת זוגו רשאית להפרות מזרעו. עו"ד אודליה אלטמן מדגישה שגם אז, אם חלפו מעל-300 יום מהפטירה של הגבר ועד לכניסה להריון מהזרע, אז אין לתינוק שעתיד להיוולד זכות ירושה לגבי האב, גם אם היה נשוי לאימו.

מנגד, לילד שנולד לאימו מזרעו של בעלה, אשר הוקפא טרם מותו,  נשמרת הזכות לרשת את הסבים, הורי האב, ואף לתבוע מהם מזונות. עו"ד אלטמן מציינת כי הורי מפקיד הזרע, האב המנוח, הם חסרי מעמד מול בית המשפט. כלומר, במאבק על זכות האלמנה או בת הזוג לשעבר להיכנס להריון מזרעו של הנפטר אין להורי הנפטר שום מעמד.

אודליה אלטמן היא עורכת דין העוסקת כבר מעבר ל-20 שנה בתחום דיני המשפחה, הגירושין והירושה. במשך השנים עברו תחת ידיה יותר מ-2000 תיקים. במסגרת פעילותה המשפטית היא עובדת במקביל מול בתי הדין הרבניים והאזרחיים.

השכלה משפטית:

עו"ד אודליה אלטמן הינה בוגרת של הפקולטה היוקרתית ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. לאורך כל תקופת הלימודים התבלטה עו"ד אודליה אלטמן וזכתה לאותות הצטיינות. כמו כן היא הוכרזה כמצטיינת דיקאן בגמר הלימודים.

התמחות:

עו"ד אודליה אלטמן בחרה לחלק את תקופת הסטאז' שלאחר הלימודים לשני חלקים. את השלב הראשון היא בחרה לעשות תחת חסותו של מי שכיהן אז כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט בדימוס חיים פורת. בחלקו השני של הסטאז' היא עבדה אצל של עו"ד יוסף בן מנשה. השילוב בין הצד השופט מחד לבין הצד הטוען מנגד העניק לעו"ד אודליה אלטמן הכרה רחבה של מערכת המשפט.

קריירה :

בשנת 1991 סיימה עו"ד אודליה אלטמן את שלב ההתמחות והוסמכה להימנות באופן רשמי על קהילת עורכי הדין. בשנת 1992, כעבור כשנה בתחום, היא הקימה משרד עצמאי לעריכת דין. התחומים שבהם בחרה לעסוק הם דיני משפחה, גירושין וירושה.

עו"ד אודליה אלטמן עוסקת גם בהליכים של גישור ופישור, כאשר בשנת 1999 היא אף עברה קורס שהסמיך אותה לעסוק בכך באופן רשמי. כמו כן, לשכת עורכי הדין הארצית ממנה אותה לעתים כבוררת מטעמה בהליכים משפטיים שונים. רוב הסוגיות שאליהן היא נדרשת מצידה של הלשכה כבוררת נוגעות באופן טבעי בדיני המשפחה והגירושין וכמובן דיני ירושה.

פעילות חברתית:

עו"ד אודליה אלטמן מאמינה בגישה החברתית ופעילה מאוד בתחום. החל משנת 1993 ועד לשנת 2003 העניקה עו"ד אודליה אלטמן ייצוג משפטי עבור מיעוטי יכולת בחסות הלשכה למתן סיוע משפטי שבמשרד המשפטים. כמו כן היא תרמה את שירותיה עבור המועצה הלאומית לשלום הילד. מערכת המשפט הרבתה להיעזר בשירותיה של עו"ד אודליה אלטמן ולמנות אותה בתור אפוטרופא לדין של קטינים. תחום נוסף שבו תרמה עו"ד אודליה אלטמן את ניסיונה למען עקרונות חברתיים היה השתתפותה בוועדה בראשותה של השופטת המחוזית סביונה רוטלוי שדנה בזכויות הילד.

במשך שנים העניקה עו"ד אודליה אלטמן ייעוץ משפטי לנשים שהופנו ע"י ארגון נעמ"ת.

אספקט נוסף של הגישה החברתית של עו"ד אודליה אלטמן הינו השתתפות בפאנלים ברדיו ובטלוויזיה. הדיונים נסבים בין השאר בסוגיות משפטיות של זכויות וחובות בעת הליכי גירושין. מלבד מתן העצות לקהל הרחב, היא מאפשרת לצופים כמו גם למאזינים ליצור עימה קשר בשידור חי על מנת לקבל הכוונה ראשונית בנבכי ההליכים המורכבים של דיני הגירושין. אפיק נוסף שבו עו"ד אודליה אלטמן מעניקה מהידע והניסיון שלה הינו כתבי עת ומגזינים, שם היא מסבירה את ההיבט המשפטי של סוגיות משפחתיות מורכבות ואת החידושים ההלכתיים במסגרת מאמרים מפרי עטה.

ביוגרפיה אישית:

עו"ד אודליה אלטמן הינה ילידת שנת 1966. היא גדלה והתחנכה בתל אביב. היא נשואה ואם לשני ילדים.

למידע נוסף:

אודליה אלטמן -עורכת דין העוסקת בעינייני גירושין וירושה
עורכת דין אודליה אלטמן, עוסקת בדיני משפחה

אודליה אלטמן - עו"ד העוסקת בצוואות

אודליה אלטמן - TheMarkerCafe