גם אחרי הגירושין, אבא הוא לא כספומט

גבר שנקלע להליכי גירושין, לא רק חובות יש לו, אלא גם זכויות. האב איננו בבחינת כספומט. כשם שהאב חייב לפרנס את ילדיו, ולשלם להם תשלומי מזונות כל עוד שהם קטינים, כך הוא זכאי לקיים איתם קשר של הסדרי ראיה וביקורים.

כידוע, דיני המזונות החלים על יהודים בישראל לקוחים מן ההלכה הדתית. בהלכה קיים מונח של "בן סרבן", או "בן מרדן", והכוונה לצאצא אשר אינו מכבד את אביו. על פי הדין, ילד או ילדה המסרבים להיפגש עם אביהם, אינם ראויים לקבל מזונות ממנו, וניתן להפחית או אף לבטל כליל את דמי המזונות אשר האב חייב לשלם לאותם ילד או ילדה. לצורך זה אין נפקא מינא אם המזונות נקבעו בפסק דין של בית המשפט, או בהסכמה, במסגרת הסכם גירושין. 

כה אמר בית המשפט העליון: "מעיקר הדין אין במשפט העברי חיוב מוחלט לזון ילדים מעל גיל שש. העובדה שאין מדובר בחיוב מוחלט, והעובדה שהוא תלוי גם בהתנהגות הילדים, משקפת תפיסות ערכיות בדבר מערכת היחסים בין הורים לילדיהם, לפיה ילדים אינם אחראים להתנהגות הוריהם במהלך גירושין ולא לתוצאות הנגרמות כתוצאה מההליך, אך גם "אב איננו 'כספומט' " המנפיק כספים מבלי לשאול שאלות וללא קשר להתנהגות ילדיו. הכלל הוא כי קיימת אחריות למזונות קטינים ונקיטת צעדים להפחתת מזונות או לשלילתם בשל מרדנות וסרבנות קשר תבוא במשורה".

לא בכל מקרה יופחתו המזונות המגיעים לילדים מרדנים או יבוטלו. ראשית, כאשר מדובר בילדים רכים בשנים, אשר אינם מסוגלים לגבש דעה משל עצמם, אין להעניש אותם על ניתוק קשר עם האב. במקרה של פעוטות, האחריות לקיום הסדרי הראיה עם האב מוטלת על כתפיה של האם, בהנחה שהיא המשמורנית. עליה להכין את הקטינים ולמוסרם לאב לצורך הביקור. אסור לה להסית או להמריד אותם. הפיתרון הנכון לאב אשר גרושתו או פרודתו אינה דואגת לקיום הביקורים, או אף מחבלת בהם, הינו להגיש נגדה בקשה לפי פקודת ביזיון בית-המשפט, ולעתור להטיל עליה מאסר או קנס עד שתציית ותדאג לקיום הביקורים של האב עם ילדיהם המשותפים. יצוין כי מדובר בקנס בעל גוון מעין פלילי, המשולם לקופת המדינה, ולא לכיסו של האב התובע. 

במקרים קיצוניים, בהם אף סנקציה אינה פועלת את פעולתה, והאם עומדת במריה חרף כל האזהרות, וממשיכה להסית את הילדים נגד אביהם ולטרפד את הביקורים, אזי מומלץ לאב לעתור לקבלת המשמורת על הילדים לידיו, ולאו דווקא לפגוע במזונותיהם. כיום, לאחר קבלת מסקנות ועדת שניט, הכוללות המלצה לבטל את "חזקת הגיל הרך", ישנה נטייה חזקה של השופטים בבתי המשפט לענייני משפחה להורות על משמורת משותפת, ולאבות קל הרבה יותר מבעבר לקבל אפילו משמורת בלעדית על ילדיהם, לרבות לגבי ילדים רכים בשנים או לגבי בנות.  

שנית, גם כאשר מדובר בילדים אשר עמדו על דעתם, והמניעה והסירוב לקיום קשר עם אביהם נובעים מהם עצמם, ולא מן האם, עדיין בית המשפט יבחן אם האב אינו האשם באי-קיום הביקורים, לפני שיגרע ממזונות הילדים. 

פסיקה ענפה גורסת כי מעל גיל 15 שנים לא ישולמו מזונות כלל לילד או ילדה שאינם מכבדים את אביהם. כך למשל, בפסק דין לגבי ילד סרבן בן 14 וחצי שנים, המזונות הופחתו, ונקבע כי עם הגיעו לגיל 15 שנה, המזונות יבוטלו כליל, אם עדיין לא יחדש את הקשר עם אביו.  

ישנה גם פסיקה המצדדת בשלילה מוחלטת וגורפת של מזונות ילדים מרדנים צעירים יותר, אשר הגיעו רק לגיל מצוות, 12 שנים לבת ו-13 שנים לבן, ואפילו שלילת מזונות רטרואקטיבית (!), עבור הזמן שחלף בין בת או בר המצווה לבין הגשת התביעה. נדיר להיתקל בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה בביטול מזונות שכבר שולמו, נאכלו ונצרכו, וניתן למצוא גם פסיקה סותרת, לפיה אין לבטל את המזונות למפרע, אלא רק מיום הגשת התביעה ולהבא.  

בתקדים שעסק בילדים סרבני קשר בני 15 שנה, למרות בגרותם היחסית, לא בוטלו מזונותיהם, ונקבע כי כך הוא בשל סכומם הנמוך ממילא. לעומת זאת, ביהמ"ש החליט להטיל על האם לשלם לאב פיצויי נזיקין בשל אי קיום הביקורים, אך רק בסכום של 15,000 ₪. ביהמ"ש העריך אמנם את הפיצויים המגיעים לאב בסכום של 20,000 ₪, אך כיון שהוכח שגם לאב היה אשם תורם בכך שהסדרי הראיה לא התבצעו כסדרם, וביהמ"ש פסק כי יש להפחית 5,000 ₪ מן הפיצוי, ולכן פסק לבסוף רק  15,000 ₪, ולא 20,000 ₪.

לאחרונה, ניתן פסק דין ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בראשון-לציון, ע"י כבוד השופטת אסתר שטיין, אשר קבע כי האב יפקיד את מזונות בתו, שהינה בשנות העשרה לחייה, בתכנית חיסכון שתנוהל ע"י עורך-דינו, ולא יעבירם לידי האם, וזאת למעט במקרה שהיא ואימה תסכמנה להשתתף בטיפול משפחתי. זאת, לאחר שנים בהן סירבה הבת בעקשנות להיפגש עם האב, וזאת חרף כל ניסיונותיו לחדש את הקשר עימה. באותו עניין נוסתה קודם לכן הטלת קנסות על האם,  בשיעור שבין 500 ל-1,000 ₪  בגין כל ביקור אליו לא תביא את הילדה, אך לשכת ההוצאה לפועל לא הצליחה לבצע את ההחלטה. ביהמ"ש קבע כי בעתיד יישקל ביטול המזונות כליל. 

בתקדים אחר סירב ביהמ"ש לבטל מזונות ילדה בכתה ו', אשר סירבה לפגוש באביה, הן בשל גילה הצעיר יחסית, והן בשל כך שגם בטרם קביעת המזונות הללו, שנקבעו במסגרת הסכם הגירושין בין ההורים, הקטינה סירבה לפגוש באביה, ולפיכך לא חל כל שינוי נסיבות עובדתי מהותי בנושא זה מאז קביעת המזונות. 

לגבי אב שאינו רוצה לנקוט בצעד של תביעה להפחתת המזונות, יצוין כי קיימת אפשרות אחרת: לנסות לאכוף את ביצוע הסדרי הראיה דרך לשכת ההוצאה לפועל, אשר נעזרת בפקידות סעד לשם קיום המפגש מבחינה פיזית-טכנית. ככל שהילדים גדולים יותר, ומסרבים בתוקף להגיע למפגש עם האב, כך קשה יותר להיעזר במנגנון זה. 

עיקרון העל העובר כחוט השני בפסיקת בתי המשפט הוא "עיקרון טובת הילד". בתי המשפט ערים לכך כי ישנם אבות אשר הקשר עימם - לא רק שלא יועיל לילדיהם במאומה, אלא שהוא אף עלול להזיק להם, ולסכן את שלומם הנפשי, את שלמות גופם או אפילו את חייהם. לכן קבעו בתי המשפט כי לא יבוטלו מזונות קטינים סרבני קשר מקום שהקשר עם האב בבירור איננו לטובתם. בית המשפט נוהג להסתמך על תסקירי סעד ועל חוות דעת של פסיכולוגים על מנת לברר אם הקשר עם האב הוא לטובת הקטינים, ומי הוא לאמתו של דבר האשם בניתוקו של הקשר. ביהמ"ש נוהג לבדוק היטב האם האב עשה מאמצים כנים לחדש את הקשר עם צאצאיו, או שהוא רק מנסה להשתמט מתשלום דמי המזונות. 

יתכן שלגבי שני אחים סרבני קשר יופחתו סכומי מזונות שונים לכל אחד מהם, כאשר הסכום שיופחת עבור כל אחד מהם תלוי מחד בגילו ומאידך בחומרת התנהגותו. כן יתכן כי מזונות אחד האחים יבוטלו לחלוטין, בעוד שמזונותיו של האחר רק יוקטנו. 

מעל לכל, מטרתו של ביהמ"ש היא לחדש את הקשר בין הילדים לבין האב, ולא להעניש את הילדים ולדון אותם לחרפת רעב. לעתים, תתבצע יותר מאשר הפחתה אחת של גובה המזונות, וכך באופן הדרגתי מנסה ביהמ"ש להשיג את המטרה של שיקום הקשר. ניתן להגיש יותר מתביעה אחת להפחתת מזונות, וזאת גם אם התביעה הראשונה התקבלה, קרי האב זכה בה.

זכויות הגבר במהלך הגירושין | עו"ד אודליה אלטמן

עו"ד אודליה אלטמן מסבירה כיצד צמצום תזרים המזומנים על ידי גבר שנקלע להליכי גירושין יכול לסייע לו בשני אופנים – ראשית, הדבר ימנע מהאישה לנפח באופן מלאכותי את צרכי הבית והמשפחה לקראת תביעת מזונות, ושנית – זה ימנע ממנה לשכור את העו"ד הכי טוב שניתן לשכור במיטב כספו של הבעל. עו"ד אלטמן הינה עו"ד העוסקת בתחום דיני המשפחה בכלל, ובתביעות גירושין בפרט. וכמו כן בדיני ירושות וצוואות. כיצד אלטמן מציעה "לסגור את הברז"? למשל על ידי צמצום תקרת האשראי בבנק, הפיכת החשבון לטעון שתי חתימות או אף סגירתו, ועוד. כדי להתכונן לתביעת מזונות, לגברים בעלי עסק עצמאי עו"ד אלטמן ממליצה להמעיט בהכנסות, ולהרבות בהוצאות, הלוואות והתחייבויות. זה דומה מעט, מסבירה עו"ד אלטמן, לתכנון מס שמבצע עצמאי לקראת סוף שנת המס. לשכירים מומלץ ע"י עו"ד אלטמן שלא להרבות בשעות נוספות, ולא להרחיב את היקף המשרה שלהם, וזאת עד חלוף הליכי הגירושין.  ככל שיש לעסק יותר חובות, כך האישה פחות תרצה לתבוע מחצית ממנו בעת הגירושין. מוטב להפסיד מעט רווחים בטווח הקצר, מאשר להתחלק בעסק ולאבד כך את מחציתו.

המלצות עו"ד אודליה אלטמן בנושא חלוקת הרכוש בגירושין

בקטע הווידיאו המצורף, הלקוח מן התכנית "איזה יופי" של ערוץ 10, התארחה עו"ד אודליה אלטמן, אשר עוסקת בתחום הגירושין, ושמשרדה דורג במקום הרביעי בארץ בתחום זה. עו"ד אלטמן נדרשה בפירוט לנושא העקרונות המשפטיים בתחום יחסי הממון בין בני הזוג, ובפרט לסוגיית חלוקת הרכוש המשותף עם סיום הנישואין. עו"ד אלטמן הבהירה כי אין מדובר על חלוקת הפלוס בלבד, כלומר הנכסים, הזכויות והכספים. גם המינוס, דהיינו ההלוואות, החובות והשעבודים מתחלקים בין בני הזוג בעת פרידתם. עו"ד אלטמן מוסיפה ועונה לשאלתו של השחקן שרון אלכסנדר, שהתארח בתכנית, כי גם אם רעייתו לא תרמה לגידול בכושר ההשתכרות שלו, כגון למשל שמימנה לו את לימודי המשחק, אלא רק טיפלה בילדים ודאגה לבית, ואף אם האישה לא עבדה מחוץ לבית, עדיין היא זכאית לחלק מהכנסותיו העתידיות של הבעל, ובלבד שמקצועו נרכש או שעסקו הוקם בתקופת הנישואין, או במקרה שלו – שקריירת המשחק שלו החלה בזמן הנישואין.  

אודליה אלטמן: איך אפשר לפתוח מחדש את הסכם הגירושין?

אודליה אלטמן: לאן הולך הילד כשההורים מתגרשים?

אודליה אלטמן - איך להתנהג בהליך גירושין?

הסטטיסטיקה קובעת כי כיום כל זוג שלישי בישראל מתגרש. עו"ד אודליה אלטמן, משפטנית בתחום דיני המשפחה, מעניקה מספר טיפים שימושיים עבור הגבר שנמצא בעיצומו של הליך גירושין "מלוכלך" מול בת זוגו, וממליצה לגברים כיצד יש להתנהל על מנת שלא לצאת מן הסכסוך בשן ועין.

הטיפ הראשון והחשוב מכל הנו "סגירת הברז". לצמצם את תקרת המשיכה או אף לסגור את החשבון המשותף, לבטל כרטיסי אשראי וכל גישה של הצד שכנגד לאמצעי תשלום. שנית, להקטין ככל האפשר את תזרים ההכנסות בעסק של הבעל, ובמקביל להגדיל את ההוצאות והחיובים השונים. החשבון התנהלות כזו תסייע במזעור דמי המזונות ותפעל לטובת הגבר בעת חלוקת הרכוש. טיפ שלישי עליו ממליצה עו"ד אלטמן הינו לשאוף שהדיון בתיק יתקיים בבית הדין הרבני שבו גובה דמי המזונות ואופן חלוקת הרכוש נוטים יותר לכיוון הגבר. וראה בכתבה טיפים נוספים.

אבא או אמא? | עו"ד אודליה אלטמן על שינוי חזקת הגיל הרך

אודליה אלטמן על מזונות אישה

מה הם בעצם מזונות?

מזונות הם תשלומים חודשיים, שנועדו לפרנס את המקבל. הם כוללים תשלומים עבור מזון, ביגוד והנעלה, קוסמטיקה, מספרה, החזקת רכב, שכ"ד או משכנתא, הוצאות החזקת הבית והמיסים, קרי טלפון, חשמל מים וכו', חינוך, בריאות, ביטוחים וכל יתר ההוצאות והצרכים.

עד מתי חייב הבעל לשלם מזונות לאשתו?

עד הגירושין, אבל אם היא תסרב להתגרש, ובית הדין הרבני לא יאלץ אותה להתגרש, אזי היא תוכל לקבל מזונות לכל ימי חייה, ואף אחרי מות הבעל היא תוכל לתבוע מזונות מתוך עיזבונו.

מתי הבעל יהיה פטור ממזונות אשתו?

בין היתר אם היא בגדה בבעל, או אם היא עזבה את הבית ללא סיבה מבוררת, או אם היא עובדת ומשתכרת די 

למחייתה. טיפ: אישה שלא מקבלת מזונות מהבעל, מכל סיבה, אבל מגדלת את ילדיו הרכים, יכולה לתבוע ממנו

"דמי טיפול", תשלום עבור הטיפול בילדים. 

האם אישה יכולה להפסיק לעבוד מתי שמתחשק לה ולתבוע מזונות?

הכלל הוא שכן. ברוב המקרים האישה תקבל מזונות מהבעל גם אם היא תפסיק לעבוד ללא כל סיבה.
יש חריגים, בכמה תקדימים סרבו לתת מזונות [או נתנו פחות] לנשים בעלות כושר השתכרות, וזאת בעיקר במקרים של נישואין קצרים, של נשים צעירות, אשר אינן מטופלות בילדים קטנים ועבדו בעבר.

 

לפי מה יקבע גובה המזונות?

לפי הכנסות הבעל ונכסיו מחד, ומאידך – לפי רמת החיים. כיון שכל מי שנתבע לשלם מזונות הופך מייד לפושט רגל וגם נכה, ביהמ"ש בוחן את פוטנציאל/כושר ההשתכרות של הבעל, ולא את השתכרותו בפועל. בימ"ש יכול לחייב במזונות שיותר גבוהים מהמשכורת של הגבר, אם לדעת ביהמ"ש הוא יכול להרוויח יותר ואינו עושה זאת.
הכלל הוא "עולה עימו ואינה יורדת עימו", על הבעל לספק לאישה את הגבוה מבין השניים: רמת החיים שהוא מסוגל לספק לעצמו, או רמת החיים לה זכתה בבית הוריה. את רמת החיים יש להוכיח בביהמ"ש, למשל ע"י מסמכים וקבלות. אין רצפה ואין תקרה לסכומים שניתן לפסוק.

האם הבעל יכול לתבוע מזונות מאשתו?

תיאורטית כן, ההלכה קובעת מדין צדקה שאישה אמידה חייבת לזון את בעלה העני. אבל, מעשית - אפשר לספור על יד אחת מקרים כאלה שנפסקו לבעל מזונות.
בחודש 2/2011 ביהמ"ש לענייני משפחה נתן החלטה שיש עילת תביעה, ולא מחק על הסף תביעה של בעל נגד אשתו למזונות. מדובר באישה אמידה בעלת חברת הפקה, לזוג ארבעה ילדים, והבעל טען שהוא טיפל בהם, והאישה עבדה ופרנסה את המשפחה. לטענת האישה הבעל היה בטלן, לא עבד ולא טיפל בילדים, והיא פרנסה לבדה וגם טיפלה בהם. חיוב בסכום מזונות אין עדיין בתיק ההוא.

מה קורה אם ביהמ"ש פסק מזונות אבל הבעל לא משלם אותם?

ניתן לפעול נגדו בהוצל"פ, כאשר בניגוד להוצאה לפועל של פסקי דין אזרחיים אחרים, שאינם מזונות, ניתן להיעזר גם בפקודות מאסר, ולא רק בעיקולים או עיכוב יציאה מהארץ. אימהות שאין להן הכנסות גבוהות ולא מכונית על שמן יכולות גם לגבות את המזונות דרך המוסד לביטוח לאומי (לא את מלוא הסכום, יש תיקרה).

אודליה אלטמן היא עורכת דין העוסקת כבר מעבר ל-20 שנה בתחום דיני המשפחה, הגירושין והירושה. במשך השנים עברו תחת ידיה יותר מ-2000 תיקים. במסגרת פעילותה המשפטית היא עובדת במקביל מול בתי הדין הרבניים והאזרחיים.

השכלה משפטית:

עו"ד אודליה אלטמן הינה בוגרת של הפקולטה היוקרתית ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. לאורך כל תקופת הלימודים התבלטה עו"ד אודליה אלטמן וזכתה לאותות הצטיינות. כמו כן היא הוכרזה כמצטיינת דיקאן בגמר הלימודים.

התמחות:

עו"ד אודליה אלטמן בחרה לחלק את תקופת הסטאז' שלאחר הלימודים לשני חלקים. את השלב הראשון היא בחרה לעשות תחת חסותו של מי שכיהן אז כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט בדימוס חיים פורת. בחלקו השני של הסטאז' היא עבדה אצל של עו"ד יוסף בן מנשה. השילוב בין הצד השופט מחד לבין הצד הטוען מנגד העניק לעו"ד אודליה אלטמן הכרה רחבה של מערכת המשפט.

קריירה :

בשנת 1991 סיימה עו"ד אודליה אלטמן את שלב ההתמחות והוסמכה להימנות באופן רשמי על קהילת עורכי הדין. בשנת 1992, כעבור כשנה בתחום, היא הקימה משרד עצמאי לעריכת דין. התחומים שבהם בחרה לעסוק הם דיני משפחה, גירושין וירושה.

עו"ד אודליה אלטמן עוסקת גם בהליכים של גישור ופישור, כאשר בשנת 1999 היא אף עברה קורס שהסמיך אותה לעסוק בכך באופן רשמי. כמו כן, לשכת עורכי הדין הארצית ממנה אותה לעתים כבוררת מטעמה בהליכים משפטיים שונים. רוב הסוגיות שאליהן היא נדרשת מצידה של הלשכה כבוררת נוגעות באופן טבעי בדיני המשפחה והגירושין וכמובן דיני ירושה.

פעילות חברתית:

עו"ד אודליה אלטמן מאמינה בגישה החברתית ופעילה מאוד בתחום. החל משנת 1993 ועד לשנת 2003 העניקה עו"ד אודליה אלטמן ייצוג משפטי עבור מיעוטי יכולת בחסות הלשכה למתן סיוע משפטי שבמשרד המשפטים. כמו כן היא תרמה את שירותיה עבור המועצה הלאומית לשלום הילד. מערכת המשפט הרבתה להיעזר בשירותיה של עו"ד אודליה אלטמן ולמנות אותה בתור אפוטרופא לדין של קטינים. תחום נוסף שבו תרמה עו"ד אודליה אלטמן את ניסיונה למען עקרונות חברתיים היה השתתפותה בוועדה בראשותה של השופטת המחוזית סביונה רוטלוי שדנה בזכויות הילד.

במשך שנים העניקה עו"ד אודליה אלטמן ייעוץ משפטי לנשים שהופנו ע"י ארגון נעמ"ת.

אספקט נוסף של הגישה החברתית של עו"ד אודליה אלטמן הינו השתתפות בפאנלים ברדיו ובטלוויזיה. הדיונים נסבים בין השאר בסוגיות משפטיות של זכויות וחובות בעת הליכי גירושין. מלבד מתן העצות לקהל הרחב, היא מאפשרת לצופים כמו גם למאזינים ליצור עימה קשר בשידור חי על מנת לקבל הכוונה ראשונית בנבכי ההליכים המורכבים של דיני הגירושין. אפיק נוסף שבו עו"ד אודליה אלטמן מעניקה מהידע והניסיון שלה הינו כתבי עת ומגזינים, שם היא מסבירה את ההיבט המשפטי של סוגיות משפחתיות מורכבות ואת החידושים ההלכתיים במסגרת מאמרים מפרי עטה.

ביוגרפיה אישית:

עו"ד אודליה אלטמן הינה ילידת שנת 1966. היא גדלה והתחנכה בתל אביב. היא נשואה ואם לשני ילדים.

למידע נוסף:

אודליה אלטמן -עורכת דין העוסקת בעינייני גירושין וירושה
עורכת דין אודליה אלטמן, עוסקת בדיני משפחה

אודליה אלטמן - עו"ד העוסקת בצוואות

אודליה אלטמן - TheMarkerCafe